רש"ש על כתובות ס״ה ב

1 רש"י במשנה ד"ה ילקח וד"ה אוכל. נ"ל דצ"ל הד"א:

2 תד"ה ה"ג. עי' מה שהקשה המהרש"א. ול"נ דלענין ירושה ל"מ למיתני יתר עליו הבעל שהרי בה יש ג"כ יתרון לאב מבעל שיורש בראוי כבמוחזק משא"כ בבעל עי' תור"ע לעיל אות נ"ו ועמש"כ בס"ד בזבחים ג בתד"ה הכותב. ועמש"כ בס"ד בב"ב קיד ב בד"ה גמרא:

3 תד"ה בזמן. ונפגם הוא עצמו עמה. אולי ר"ל שגם הבעל נפגם ונבזה בעיני הבריות שרואים שהוא חי עם אשה שפצעים בפניה. ובהעתקת התוי"ט דבריהם נשמטו תיבות אלו: